איבחון אובייקטיבי של הספקטרום האוטיסטי

 בצורה אובייקטיבית, באמצעות מכשירי ההדמיה המודרניים. שאלה זו מקבלת משנה תוקף בעקבות פרסומם של מחקרים חשובים בתחום.

 הדמיה באמצעות מדידה כמותית של הפעילות החשמלית המוחית (QEEG).

במאמר השני השתמשו בבדיקת QEEG על מנת לאבחן אוטיזם, נבדקו כ 1500 ילדים לערך. מתוכם 451 זוהו כסובלים מהפרעה בס”א. זוהו כ 500 מותאמים שהוגדרו כילדים בריאים (לשאר הילדים במדגם היו בעיות אחרות ולכן לא הוכנסו למחקר זה). כל הילדים במחקר היו בגילאים 2-18. כל הילדים עברו בדיקת EEG רגילה שנותחה באמצעות הכלים המדוייקים של שיטות ה QEEG. בפרט במחקר זה נבדק מדד הקרוי COHERANS ומשמעותו היא מה ההתאמה בפעילות החשמלית המוחית בין איזורים מוח שונים. במחקר נבדקה הפעילות החשמלית ב 19 אלקטרודות שונות על פני הקרקפת. חשוב להבין שבדיקה זו אינה מערבת קרינה, אי נוחות ולא מוכרים לה תופעות לוואי.
במחקר נבדקה ההתאמה בפעילות החשמלית בין כל האלקטרודות. באמצעים סטטיסטיים שונים הוגדרו 40 קשרים שהפרידו בין הילדים עם האוטיזם והילדים ללא הבעיה באופן ברור וחד משמעי. שיטה זו איפשרה לזהות נכונה כ 90% מהילדים !
למחקר זה היו כמה מגבלות: המגבלה המהותית היא שהשוו ילדים בריאים לילדים עם אוטיזם. יש צורך לבדוק אם אותן 40 פקטורים יעמדו גם בהשוואה בין ילדים הסובלים מאוטיזם לילדים עם לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ועוד. מצד שני למחקר זה יש יתרונות רבים: הבדיקה עצמה זולה יחסית, בטוחה ואינה גורמת לילד כל אי נוחות. לבדיקה זו יתרון גדול מאוד נוסף, וזאת כי היא לא רק מאבחנת אלא אף מצביעה על דרך טיפול אפשרית. דרך טיפול זו נקראת נוירופידבק ובפיסקה הבאה אתאר אותה בקצרה.

טיפול באוטיזם באמצעות נוירופידבק

נוירופידבק היא שיטת טיפול/אימון המבוססת על כך שאדם יכול ללמוד (באופן רצוני או לא רצוני) לשלוט בפעילות החשמלית של מוחו. שיטה זו קיימת כבר 40 שנה אך רק בעשור האחרון הגיעה לכדי בשלות טכנולוגית. לאורך השנים פורסמו מחקרים מדעים רבים המוכיחים את יעילותה במגוון נושאים כגון: אוטיזם, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה ועוד. השיטה נמצאת בשימוש קבוע גם אצל ספורטאים מקצועיים ויש מחקרים רבים המוכיחים את יעילותה בשיפור יכולות קוגנטיביות באוכלוסיה בריאה.
בטיפול אנו מאמנים/מתרגלים את המוח לחזק פעילות או לחזק קשרים בין איזורי מוח שונים. בד”כ אנו עושים זאת על ידי שימוש בסרטים. הילד צופה בסרט, ואיכות הסרט נקבעת על ידי הפעילות המוחית של הילד. הפעילות המוחית נמדדת לאורך כל מפגש טיפולי. כאשר המחשב מזהה שברגע מסויים הפעילות החשמלית באיזור מוגדר (או הפעילות החשמלית שבין 2 איזורים) היא תקינה אזי הסרט נהיה ברור. כאשר הפעילות איננה תקינה הסרט נהיה פחות ברור. מחקרים מוכיחים שכבר לאחר 3 דקות לערך המוח מתחיל “לאמן” את האיזורים בהתאם לתכנון.
כיוון שבמחקר שצוטט לעיל הוגדרו 40 קשרים בעייתיים במוח של ילדים עם אוטיזם עולה השאלה האם ניתן לכוון זאת בטיפול בנוירופידבק בכדי לתקן את הקשרים הללו. התשובה לכך היא שכן. אומנם רק לאחרונה הוגדרו 40 הקשרים הללו, אך חלקם היו ידועים גם קודם. מחקרים שנעשו על מנת לבדוק אם ניתן לשפר את הקשרים הללו בקרב ילדים אוטיסטים הוכיחו כי ניתן לעשות זאת ובתום הטיפול הילדים משתפרים מאוד ובמיוחד באותם תחומים ששום שיטת טיפול אחרת אינה יעילה עבורם כגון נושא החיברות, קשר עין, הבעת רגשות באופן ספונטני ועוד.

הכותב – ד”ר דורון תודר, פסיכיאטר מומחה,